top of page

טיפול בכאב הנובע מדלקת לבלב כרונית

בגיל 60 היא החלה לסבול מדלקת כרונית בלבלב, וחוותה כאבי בטן קיצוניים, שמי שסבל מדלקת בלבלב (חריפה או כרונית), מכיר. היא הגיעה אליי לאחר שנה של טיפולים באמצעות משככי כאבים חזקים מאד, ותחת השפעת קנאביס. מיותר לציין שהיא כמעט ולא תפקדה ביום יום.

כאב הוא הבעיה העיקרית בקרב חולי לבלב כרוניים ויש לו השפעה מרחיקת לכת על איכות חייהם. הכאב הוא לרוב באזור הבטן העליונה, וברוב המכריע של המקרים הוא עוצמתי מאד וקשה מאד לנהל אותו באמצעים שמרניים מקובלים. מרבית הסובלים מדלקת לבלב כרונית הם גברים, כמעט פי 4 מנשים. הסיבה לכך לא ממש ברורה. הדלקת מופיעה סביב גיל 40-50, וקשורה לצריכה לא מבוקרת של אלכוהול, להתקפים חוזרים ונשנים של דלקת לבלב חריפה (שחולפת כעבור כמה ימים או שבועות), לאבני מרה, למום גנטי ולנזק לרקמת הלבלב.

אז מה בעצם קורה בדלקת לבלב כרונית?

דלקת לבלב כרונית היא מצב בו רקמת הלבלב, המייצר אינסולין ואנזימי עיכול, הופכת לדלקתית ובעקבות כך משפיעה קשות על העיכול ומסכנת את החולה בה בסוכרת ובסרטן הלבלב. לחולה עם דלקת לבלב כרונית כאבים בלתי נסבלים, המשפיעים דרמטית על יכולת התפקוד.

הטיפול השמרני בדלקת לבלב כרונית

משככי כאב הם תמיד הצעד הראשון לטיפול בכאב כתוצאה מדלקת לבלב כרונית. במקרים בהם התגובה למשככים אינה מספקת, יש צורך בהתערבות נוספת, מה גם שהתמכרות למשככי כאבים היא אחד הסיכונים הברורים. אשפוזים וטיפולי חירום הם עניין שכיח בקרב חולי דלקת לבלב כרונית. טיפולים פולשניים, כמו אנדוסקופיים וכירורגיים, לעיתים מסייעים יותר ולעיתים פחות, והם ממילא לא מאד נפוצים.

מה התפתח ברפואת הכאב במסגרת הטיפול בכאב כתוצאה מדלקת לבלב כרונית?

הרס עצב ספלנטיק (עצב הטחול) באמצעות תדר תת עורי של גלי רדיו, היא הליך חדש ובפולשנות מינימלית לניהול הכאב. זרם בתדירות גבוהה משמש כדי לגרום לפגיעה עצבית. הוא יכול ליצור נגע צפוי ומדויק של העצב ללא השפעה הרסנית על סיבים מוטוריים או חושיים שמסביב. במחקר שהשתתפו בו 11 מטופלים, כולם לא מגיבים למשככי כאבים. נרשמו סיבוכים, שימוש במשככי כאבים ואורך התקופה ללא כאבים. התוצאות הראו ירידה משמעותית בעוצמת הכאב, שנמשך תקופה ממוצעת של כשנה. ההשפעה של התערבויות חוזרות ונשנות הייתה דומה להליך הראשוני. דווח על תופעת לוואי חולפת אחת. ארבעה מטופלים דיווחו על ירידה משמעותית בשימוש במשככי כאבים; 4 מטופלים הפסיקו לחלוטין את תרופות הכאבים. המסקנה המתבקשת היא כי מדובר בטיפול בעל פולשנות מינימלית ויעילות מקסימלית בכאב.

מתוך 11 החולים שהשתתפו במחקר, 5 הזדקקו לשני טיפולים, ו-2 מטופלים הזדקקו לטיפול שלישי. המרווח הממוצע בין ההתערבות הראשונה והשנייה לבין ההתערבות השנייה והשלישית (כולל זמן המתנה נוסף) היה 14.5 ו -10.5 חודשים בהתאמה. נרשמה הקלה בכאבים למשך זמן ממוצע של כשנה ומקסימום כמעט 3 שנים. בשני מטופלים ההליך כלל לא היה יעיל. בחולה שלישי התקבלה תוצאה ירודה (<10% הפחתת כאב). דווח רק על תופעת לוואי קלה אחת, היפואתזיה זמנית של הגפיים. לפני ההליך, כל 11 החולים השתמשו במשככי כאבים מתוכם 8 השתמשו באופיואידים. לאחר ההליך, ארבעה מטופלים הפחיתו את המינון היומי של משככי כאבים ביותר ממחצית וארבעה מטופלים הפסיקו את הטיפול התרופתי המשכך כאבים לחלוטין. שלושה נאלצו להמשיך במינונים הרגילים של משככי כאבים.

המחקר מצביע על כך שטיפול באמצעות גלי רדיו עשוי להיות מוצלח ביותר במטופלים הסובלים מכאבים בלתי פוסקים של דלקת כרונית בלבלב, במיוחד חולים שאינם מגיבים למשככי כאבים אופיואידים, מה שקרה עם בת ה-60 הנחמדה, שסבלה קשות מכאבים, הוא שלאחר הטיפול באמצעות גלי רדיו (נוירומודולציה), היא יכלה להסתפק במשככי כאב שניתנים לרכישה ללא מרשם.


Comentários


bottom of page